דברים בעלמה

גשם יורד על פני תל אביב. אם הייתי אלתרמן הייתי אומרת משהו על המיית השדרה המתרחצת. אם הייתי ויזלטיר הייתי אומרת שהעיר מיללת לרחמים.

אבל אני לא, ובכל זאת, הגשם בעיר הזאת מעורר גם בי תערובת של פליאה ופלצות.

אם היה לי אוטו אולי לא הייתי מדשדשת אל האוטובוס במעברי חצייה מוצפים. אם היה לי קאנו אולי הייתי מסוגלת לחצות גם את קינג ג'ורג'. אם הייתי גרה בעיר אחרת אולי היו אפילו מערכות ניקוז סבירות לצד המדרכות. אם הייתי קרן מור הייתי יוצאת להפגין.

אבל אני לא, ובכל זאת, גשם יורד על פני תל אביב.

בשעה 10 הגעתי לאוניברסיטה בנעליים ספוגות ובתחושה כללית שהעולם הוא מקום מחורבן. בשעה 10 וחצי אני והנעליים שלי ממתינות לאוטובוס ההפוך, בתחושה כללית שיש לשפר את המצב וללבוש גרביים יבשות.

אם הייתי אחראית יותר, אולי הייתי מחליטה להישאר ללמוד בכל זאת. אם הייתי מאורגנת, אולי היו לי בתיק זוג גרביים יבשות. אם לא הייתי עסוקה במחשבות על עוגת בננות, אולי לא הייתי טורחת בתוך כל זה להצליח לקנות כמה מצרכים בדרך.

שעת צהריים. לבד בדירה. המעיל פרוש על הכיסא, מטפטף אל הרצפה. ריח של עוגת בננות-גזר חמה ומתובלת. כוס קפה חזק וטוב. (אשרי אשת החיל שעשה אותה כרצונו. לא-אלתרמן ולא-ויזלטיר ולא-קרן מור ולא-אחראית ולא-מאורגנת. אשרי אשת החיל שיש בבעלותה עיר עם גשם לפרוש ממנה ולאכול עוגת בננות בביתה).

כמה טיפים חשובים:

תבלינים. כמו בהרבה מאוד מהמאכלים, גם כאן התבלינים הם ההזדמנות שלכם להוסיף לעוגה נופך אישי שיתאים לכם בדיוק. אני הוספתי שלושה תבלינים שנחשבים למחממים והולכים ביחד טוב (קינמון, ציפורן טחונה וזנגביל) ואפשר כמובן להוסיף גם אגוז מוסקט, וניל, או אפילו רעיונות נועזים יותר שעולים לכם בראש. את הזגביל, שהוא בעיני מה שהופך את העוגה הזו ליותר מיוחדת (הרי קינמון יש בכל עוגות הגזר) כדאי לכתוש בכותש שום, כדי שיצא כתוש דק ולא ישתלט על כל הטעמים. אני שמתי חתיכה ממש קטנה בכותש, ויצא בערך חצי כפית, אבל אפשר בכיף לשים גם קצת יותר.

כמויות. הכמויות שהבאתי פה מתאימות לשתי תבניות איגליש קייק כן, שתיים, ואני לא ממליצה לשנות את הכמות. זו עוגה שמתקדמת מהר. סמכו עליי.

מרקמים. אף אחד לא אוהב עוגות חנק אחידות שמזכירות לחם יותר מאשר עוגה! האמת שבאופן כללי, ומאז שהתבגרתי הלאה משלב הגרבר ולמדתי ללעוס, אני מעדיפה אוכל שמגרה את הפה קצת מבחינת מרקמים ושמפעיל גם את הלסתות. זו הסיבה שאני ממליצה למעוך את הבננות במזלג, אבל לא להפוך אותן לפירה חלק ואחיד, אלא דווקא להשאיר גושים קטנים. כנ"ל בעניין הגזר- עדיף לבחור בפומפיה גסה, שיוצרת שבבי גזר קטנים, ולא בזו הדקה שתתן לכם גזר כתוש למשעי. מרקמים, אמרנו? אז גם באמת חשוב לא לוותר על האגוזים והצימוקים. מוסיף עוד טוויסט של לעיסות.

שמן. למה לעזאזל אני משתמשת כאן בשמן קנולה? אוקיי, אז רגע לפני שאתם קמים, תנו לי להסביר שדווקא בעוגות שמן קנולה יכול להיות רעיון טוב מאוד, כי הוא נותן תוצאה סופית נימוחה הרבה יותר מאשר זו שמתקבלת עם חמאה. בדרך כלל אני שייכת לאלו שאופים רק עם חמאה, אבל בעוגות בחושות צריך לפעמים להיפתח לזה.

יאללה למטבח! (חומרים לשתי תבניות אינגליש קייק בינוניות)

1 כוס בננה מעוכה (שתי בננות בערך)

1 כוס סוכר חום דמררה

2/3 כוס שמן

3 ביצים

1.5 כוסות קמת

2 כפיות אבקת אפייה

1/4 כפית מלח

1 כפית קינמון

1/2 כפית ציפורן

1/2 כפית שורש זנגביל כתוש (בכותש שום, ואפשר גם יותר)

1 כוס גזר מגורר בפומפיה גסה (לי זה יצא שני גזרים גדולים מאוד)

1/2 כוס אגוזי מלך, קצוצים גס בסכין

1/2 כוס צימוקים

1. מחממים את התנור ל-180 מעלות. משמנים ומקמחים היטב את התבניות, שלא ידבק.

2. מועכים בקערה גדולה את הבננות, בעזרת מזלג.

3. מוסיפים אל הבננות את הסוכר והשמן, ומערבבים. טורפים פנימה את הביצים בזו אחר זו.

4. מוסיפים את הקמח, אבקת האפייה, המלח, הקינמון והציפורן. מקלפים חתיכה קטנה משורש זנגביל טרי, קוצצים אותה בכותש השום, ומוסיפים אותה גם. מערבבים הכל לתערובת בלי גושים.

5. מקלפים את הגזרים ומגררים אותם בעזרת פומפיה גסה. אחרי שיש בערך כוס מזה, שופכים פנימה לתוך התערובת, ומערבבים.

6. קוצצים גס את אגוזי המלך: הכוונה היא לכמה שניות של חיתוך סכין זריז, כזה שמחלק כל אגוז ל4-5 חתיכות. שמים את האגוזים על קרש חיתוך, ופשוט עוברים עליהם עם סכין חדה, כולם יחד. שימו לב שהכמות (חצי כוס) מתייחסת אליהם אחרי הקיצוץ, כלומר, זה מוריד את הנפח וקחו בחשבון.

7. מערבבים את האגוזים הקצוצים והצימוקים אל התערובת. שופכים אל התבניות.

8. אופים בתנור בערך חצי שעה, תלוי כמובן בתנור שלכם. אפשר לדעת שהעוגות מוכנות כנועצים בהן קיסם והוא יוצא יבש.

עד שהעליתי את הפוסט הזה כבר נהיה שוב חמסין, אבל אני ממליצה על העוגה הזו גם בימים כתיקונם.

שיהיה שבוע מצויין,

עלמה

לעוד תמונות מהסט הזה- הפליקר של א'

תגיות:שירה, תל אביב