קציצות פריכות ומתובלות של שעועית שחורה (טבעוני)

אני בדרך. הבוקר האפרפר פושט מעליו את כותנת העננים. נעשה מוקדם פחות וחם יותר.

שדות של תירסים, שדות של חמניות. אני חושבת: אין דבר נפלא יותר בעולם הזה מאשר להיות צהובה ולפנות תמיד אל השמש.

לפעמים הדברים הם פשוטים: טוב לנסוע, טוב לראות את הנוף הירוק משתנה והולך, טוב להיות במסע פתאומי וארוך ולבד. ארבע מדינות, שלוש עשרה שעות, שני נהגים שמתחלפים בינהם. אחד מהם מדבר גרמנית ואחד הונגרית. לזה שמדבר הונגרית יש שפם ג'ינג'י ולהוא שמדבר גרמנית יש שפם שחור.

אישה מטיילת זה תמיד למרות. זה תמיד אף על פי שיש מבטים מפורשים, ואף על פי שמישהו פעם נשען עלייך באוטובוס קצת יותר מידי, ולמרות ההערות שאת מעמידה פנים שלא הבחנת בהן, וחלקן מעליבות מאוד. אני כבר יודעת איך לפרוש מראש צעיף מתגונן של חשדנות.

ובכל זאת, אני בדרך.

איך הערים מגיחות לפתע בתוך הירוק הזה, הופכות למרבה הפלא להיות רק עוד נקודה בנוף. קודם החוות שמחוץ לעיר, ואחר כך הפרברים עם גגות הרעפים הקטנים או בתי הקובייה הסובייטים, בהמוניהם, והכביש שמתעבה והולך, ומרכזי הקניות הגדולים, ושלטי החוצות, ואז המחלף, והרמזור, והגרפיטי, ואז העיר ממש, במלא צבעה, ויופיה, וכיעורה, ואנשים, ותחנות אוטובוס וחשמליות צהובות, והנהר, והבתים העתיקים, והבתים החדשים, ואיך כל זה מתמסמס במהירות, נהר ואנשים ואוטובוסים וכולי, מתמסמסים במהירות להיות שוב פרבר, שוב כביש, והלאה אל עוד שדות ויערות ואגמים וכביש כחול ומתמשך. תוך עשרות בודדות של דקות גם דבר נורא ונפלא ואדיר כמו כרך יכול להתפורר ולהיות רק עוד חלק מ.

אני חושבת מחשבות שחושבים בזמן נסיעה. למשל על מסעות שהיו מזמן, ועכשיו חוזרים אליי כאילו לטייל זה כמו להניח ספר ליד המיטה, אפשר תמיד למצוא את הסימנייה שהשארת ולחזור אל אותה הנקודה. למשל על מישהו שרחק ממני מזמן ומה היה אילו. למשל על כמה הרבה גוונים יש לירוק.

אני חושבת מחשבות גם על בית. למשל איך לטייל כשאת כבר גרה בחוץ-לארץ זה משונה, כמו בבושקה בתוך בבושקה של זרות.

ביני לבין השניים שיושבים לידי נרקמים חוטים מהוססים של שיחת אוטובוסים, חצי בגרמנית וחצי בתנועות ידיים. אני אומרת שאני מבודפשט, ואז מתקנת, במקור מישראל. הם אומרים במקור מברלין, במקור מאיסטנבול, במקור מהמשפחה. הם צוחקים ואני צוחקת. אני מספרת להם על א' ועל הבית שלנו, בבודפשט ובתל אביב, וגם על אוכל פשוט ואמיתי של בית כמו קציצות ורוטב עגבניות ואורז צהוב.

כמה טיפים חשובים:

שימון. נכון, הקטע עם אפייה הוא להימנע מהטעם של הטיגון בשמן עמוק והריח הנורא שזה עושה בכל הבית, אבל כדי שהקציצות יצאו פריכות ושחומות צריך קצת שמן בכל זאת. מה שעושים הוא שמזלפים, יחסית בנדיבות, שמן זית על נייר האפייה כשהוא כבר פרוש על התבנית, ואז מורחים את זה עם הידיים (זה ממש טוב לעור הידיים גם ככה). נייר האפייה המשומן עוזר לקציצות לצאת פריכות ושחומות.

ציפוי. על האהבה שלי לסובין שיבולת שועל כבר סיפרתי לכם לא מזמן, נכון? מדובר בתחליף זול, בריא וטעים יותר לפירורי הלחם התעשייתים. כדי שהסיבים ידבקו, צריך לגלגל כל קציצה בסובין כמה שיותר ולצפות אותה מכל הכיוונים. עוד דבר שעוזר הוא ליצור את הקציצות בידיים רטובות, מה שהופך את הגילגול אחר כך לקל ויעיל יותר. ניסיתי גם להרטיב את הידיים בשמן ולראות אם זה עוזר- ואכן הסובין נדבק אבל לדעתי זה לא ממש הכרחי ונותן לקציצות טעם יותר מידי "פלאפלי".

בישול והשרייה. בגלל ששעועית שחורה היא קטנייה קשה יחסית, צריך להשרות אותה השרייה ממושכת (כל הלילה) ואז לבשל ביום למחרת. כתבתי על זה פעם במדריך ההשרייה שלי. אחרי ההשרייה, חשוב לבשל זמן ארוך במיוחד, כדי שהשעועית תתרכך מספיק ותהפוך בקלות לעיסה שהיא הבסיס לקציצות האלה.  אם אתם לא בטוחים כמה זה כבר רך מספיק- פשוט תבשלו עוד. יהיה קשה לבשל "יותר מידי" במקרה הזה כי בסוף הכל נמעך לפירה. יכול להיות שהעניין הזה של להשרות משהו כל הלילה ורק אז לבשל ורק אז להתחיל ממנו קציצות נשמע לכם הרבה טרחה, אבל אני באמת מאמינה ש(א) השרייה זה לא עבודה כי זה קורה בלי שאתם שם (ב) קצת טרחה בחיים זה דווקא אחלה, בעיקר אם היא במטבח כי לבשל זה כיף.

זרעי כוסברה. אפילו יותר מקנביס, כוסברה היא עשב מאוד מאוד שנוי במחלוקת. לא אכנס לכל הדיון ולמשמעויות המדעיות שלו (יש בבלוג האוכל והמדע פוסט מרתק על זה) כי אני אוהבת כוסברה, אבל רק אקדים ואומר שזרעי כוסברה זה אחלה של תבלין, ואפילו מי ששונא בכל מאודו כוסברה ירוקה יאהב את הזרעים (גם זה מוסבר בבלוג המדע ההוא). בכל אופן, תקנו לעצמכם קצת זרעי כוסברה, זה זול, טעים נורא, והופך הרבה מאוד טעמים למיוחדים ובולטים יותר. הזרעים הקצת-שרופים מוסיפים גם משהו קראנצ'י לקציצות האלה, ולכל סוג אחר של אוכל שתשלבו אותם בו. אז היידה!

טחינה. טוב, לא באמת חשבתם שיהיה מתכון ב"דברים בעלמה" בלי טחינה, נכון? נכון. אז יופי. והטחינה עוזרת מאוד כדי לגבש את הקציצה שלא תתפרק לכל עבר, שזה משהו שיכול לקרות לפעמים כשמכינים קציצות בלי ביצים.

 

ושתי המלצות קטנות לסיום:
1. דיג'יי מיכל גפן, שכותבת הבלוג הזה מכירה עוד מרגע לידתה, יצרה מיקס מהמם שמיועד לאנשים שמנקים את הבית ומחפשים אחר פסקול הספונג'ה המושלם. ניסיתי את זה גם כפסקול לבישול, וזה לגמרי, לגמרי עובד (וממכר). נסו ותהנו!
2. ש', שהיא החברה הכי טובה שלי ואשת חיל אמיתית, פרסמה לאחרונה פוסט ב"קפה גיברלטר", שהוא בלוג המוזיקה האהוב עליי ביותר בעולם. היא כותבת על מוזיקת גמאלן, ויש גם דוגמאות מעולות להאזין להן. זו הזדמנות להכיר לא רק את האישה המהימה שכתבה, אלא גם סגנון מוזיקלי שרובנו בכלל לא שמענו עליו.

שיהיה שבוע מעולה,

עלמה

תגיות:, ,

54 תגובות על קציצות פריכות ומתובלות של שעועית שחורה (טבעוני)

  1. אורית
    23 ביולי 2012 at 11:27 (2 שנים ago)

    ואם יש רק טחינה מלאה? זה נורא?

    להגיב
    • dvarimbalma
      23 ביולי 2012 at 11:33 (2 שנים ago)

      קודם כל, טחינה זה אף פעם לא נורא. אף פעם לא. זה תמיד נפלא וטעים ומרנין את החיך ואת הנפש!

      דבר שני, אין בעיה, את יכולה להתשמש גם בטחינה מלאה כאן. אני אוהבת בדרך כלל להחזיק שתי קופסאות במקרר בכל רגע נתון, אחת לבנה ואחת מלאה, ואז להתשמש בלבנה לבישולים ובמלאה סתם לאכילה ככה. הטחינה הלבנה בדרך כלל משתלבת טוב יותר בבישול, אבל ההבדלים הם לא מאוד קיצוניים במילא.
      חוצמזה אני באמת דוגמא קיצונית להתמכרות טחינה ואין סיבה שתקני טחינה לבנה רק בשביל כף או שתיים באיזה מתכון.

      להגיב
  2. אוכל בחוץ
    23 ביולי 2012 at 11:34 (2 שנים ago)

    א. הרכיבים ובעיקר התמונות הזכירו לי משהו של טבעול, אבל ממש טוב שיש אלטרנטיבה לשטויות התעשייתיות הללו.
    ב. בשלב של העטיפה חשבתי משום מה שזה קוקוס ואז כשהבנתי שלא – התאכזבתי. רגע אחרי זה פתאום חשבתי שאולי אפשר פשוט להוסיף שבבי קוקוס לתערובת הציפוי :)
     
    תודה!

    להגיב
    • dvarimbalma
      23 ביולי 2012 at 11:37 (2 שנים ago)

      מה ברכיבים בכלל הזכיר לך טבעול?! יש שם תועפות של שמן וצבעי מאכל וכל מיני רכיבים בלתי מזוהים, בטבעול.
      גם במרקם זה לא מזכיר את הטבעולים השמנוניים והספוגיים. אם כבר, לדעתי זה מזכיר פלאפל מאוד מתובל

      להגיב
  3. חנה
    23 ביולי 2012 at 13:27 (2 שנים ago)

    שלום עלמה,
    אהבתי את הפוסט, איזו שפה עשירה, מקווה לראות יום אחד ספר שלך בחנויות הספרים,
    וגם המתכון נראה אחלה וכנראה ינוסה.
    כל טב,
    חנה צור

    להגיב
    • dvarimbalma
      23 ביולי 2012 at 13:41 (2 שנים ago)

      תודה :)

      להגיב
  4. יעל
    23 ביולי 2012 at 14:08 (2 שנים ago)

    מה את אומרת? אפשר לנסות גם עם שעועית אדומה שיושבת אצלי בבית מאז החמין של החורף ואני לא יודעת מה לעשות איתה? 

    להגיב
    • dvarimbalma
      23 ביולי 2012 at 14:14 (2 שנים ago)

      לדעתי כן, אבל אם היא שוכבת כל כך הרבה חודשים במזווה שווה להשרות אותה מלא זמן כדי שהיא בכלל תתבשל.

      להגיב
  5. גל
    23 ביולי 2012 at 15:13 (2 שנים ago)

    אני רוצה לגור אצלך

    להגיב
  6. חיה
    23 ביולי 2012 at 18:47 (2 שנים ago)

    מקסים , הכל !!! אני בטח רוצה להכין את הקציצות האלה…
    תודה
    חיה

    להגיב
  7. אפרת
    23 ביולי 2012 at 19:07 (2 שנים ago)

    ומה אם אני לא אוהבת טחינה….?
    (שואלת בזהירות מחשש שדברים חדים יעופו עלי)

    זאת אומרת בכמה ביצים להחליף? 1 זה מספיק?
    ומה אם אני רוצה לשמור על זה טבעוני ואני עדיין לא אוהבת טחינה, במה עוד אפשר להחליף? 

    להגיב
    • dvarimbalma
      23 ביולי 2012 at 22:06 (2 שנים ago)

      אל חשש, אפרת. לא אשליך דברים חדים!
      בכל אופן, ביצה אחת בהחלט תעשה את העבודה.
      ומה לגבי טחינה משקדים? (קוראים לזה "שקדיה" וזה די יקר אבל מאוד טעים). גם זה יעבוד כאן היטב

      להגיב
  8. אפרת
    23 ביולי 2012 at 19:47 (2 שנים ago)

    אני כל כך הולכת להכין את הקציצות האלה! :)

    להגיב
  9. שני
    24 ביולי 2012 at 12:37 (2 שנים ago)

    הי, אני משתמשץ בסובין שיבולת שועל בגלל האיכות. אבל הוא ממש לא זול. אולי בהונגריה….

    להגיב
    • dvarimbalma
      24 ביולי 2012 at 18:53 (2 שנים ago)

      אכן, פה זה זול מאוד. אבל גם בארץ זכור לי שזה לא היה נורא, בעיקר בגלל ששקית אחת מספיקה לדי הרבה זמן.

      להגיב
  10. ליאורה
    25 ביולי 2012 at 20:53 (2 שנים ago)

    מתכון ממש מעורר תיאבון.
    דרך אגב: כאשר לוחצים על הפרסומות אצלך מאבדים את האתר. האם אפשר לסדר שהפרסומת תיתפח בחלון חדש או בטאב חדש ולא תוציא אותי מהאתר דברים בעלמה?

    להגיב
    • dvarimbalma
      25 ביולי 2012 at 21:33 (2 שנים ago)

      לא, אני לא יכולה לסדר משהו כזה מראש. את צריכה לבחור במקש הימני ולבקש שיפתח בחלון חדש

      להגיב
  11. ארבל
    26 ביולי 2012 at 18:51 (2 שנים ago)

    ואם אין סובין – פירורי לחם יעשו את העבודה?

    להגיב
    • dvarimbalma
      26 ביולי 2012 at 19:08 (2 שנים ago)

      כן!

      להגיב
  12. גל
    27 ביולי 2012 at 13:02 (2 שנים ago)

    רציתי גם להגיד שיש בו משהו באורז הצהוב הזה שמיד עושה הרגשה של בית, וכל מה ששמים עליו מיד משמח ומעודד. 

    להגיב
    • dvarimbalma
      27 ביולי 2012 at 13:25 (2 שנים ago)

      זה כל כך נכון. ושנים חשבתי שאשכרה מדובר בסוג של אורז, ולא באורז לבן עם כורכום (נראה לי שהבנתי את זה רק בגיל 20 בערך). חיפשתי בסופר אורז צהוב ולא הבנתי איפה זה!

      להגיב
  13. מיכל
    30 ביולי 2012 at 0:19 (2 שנים ago)

    לא הצליח לי בכלל. הקציצות התפוררו לגמרי למרות שעקבתי אחרי ההוראות בקפדנות 
    למה????

    להגיב
    • dvarimbalma
      30 ביולי 2012 at 10:37 (2 שנים ago)

      אני חושבת שהסיבה לזה שזה התפרק היא שהעיסה לא הייתה חלקה מספיק- כלומר- או שלא בישלת מספיק את השעועית והיא היתה קשה מידי, או שלא טחנת מספיק את השעועית המבושלת…

      להגיב
      • מיכל
        1 באוגוסט 2012 at 22:26 (2 שנים ago)

        דווקא השעועית היתה טריה, היא היתה רכה כבר אחרי ההשריה. והעיסה היתה חלקה כמעט לגמרי. זה לא הן זה אני…אפפעם לא מצליח לי עם קציצות מקטניות. :-(
        תודה בכולופן.

        להגיב
  14. barva
    30 ביולי 2012 at 19:52 (2 שנים ago)

    עשיתי ויצא טעים וגם הריח אהוב. הריח הוא כמו של פלאפל וגם קצת הציפוי וזה דווקא מעורר תיאבון של ילדים לאכול משהו בריא וטבעוני.
    צריך לעקוב אחרי ההוראות בדיוק. אני השריתי את השעועית יממה מראש ושטפתי באמצע. ואז היא היתה כבר רכה. הטעות שלי: כשבישלתי לא הקפדתי לסנן את כל המים, וגם הוספתי לתערובת בבלנדר מים בחופשיות ולא בכפות. לכן עשיתי את זה קצת נוזלי מדי, כפיצוי הוספתי עוד סובין שבולת שועל שעיצב את התערובת חזרה למוצקות הרצויה. הקציצות יצאו יפות וריחניות וטעימות ולא התפוררו בכלל. אבל אני ממליצה לאחרים לא לשפוך מים בחופשיות כמוני, אלא כף אחרי כף. אני מודה שהוספתי גם קצת יותר טחינה, לא יכולתי להתאפק.
    איזה כייף שאפשר לחלוק מניסיוננו הקוראים
    בתנור שלי זה לקח כמעט שעה, בטורבו. אבל הצצתי כל פעם.

    להגיב
  15. אפרת
    31 ביולי 2012 at 12:37 (2 שנים ago)

    הי עלמה, האם לדעתך זה יצליח עם עדשים שחורות קטנטנות? (זה מה שקורה שכעושים קניות באינטרנט…)

    להגיב
    • dvarimbalma
      31 ביולי 2012 at 20:50 (2 שנים ago)

      אני לא חושבת שעדשים קטנטנות יעבדו, כי המרקם שלהן שונה והן פחות מתפרקות. אפשר לנסות ומקסימום לאזן עם ביצה למקרה שזה לא נדבק.
      וגם: קניות באינטרנט?! באמת?

      להגיב
  16. טובית
    1 באוגוסט 2012 at 7:15 (2 שנים ago)

    כדאי לנסות להכין בלי הבצל, למי שהבת שלו לא מסכימה לאכול שום דבר שנגע בבצל?

    להגיב
    • dvarimbalma
      1 באוגוסט 2012 at 8:43 (2 שנים ago)

      הבצל מוסיף הרבה טעם, אז אם מורידים אותו חובה להוסיף משהו אחר שנותן טעם ושובר קצת את המרקם של הקציצה, שלא יהיה סתם יציקה. אם היא זורמת עם כרישה הייתי מציעה את זה כתחליף מוצלח. אם לא, אולי גמבה שקצוצה לקוביות קטנטנות ותלווה את הגזר יחד. זה נשמע לי כמה פתרון מוצלח

      להגיב
      • טובית
        1 באוגוסט 2012 at 9:10 (2 שנים ago)

        תודה! נראה לי שגמבה תעבוד

        להגיב
  17. Niv
    1 באוגוסט 2012 at 7:42 (2 שנים ago)

    אחלה מתכון.
    וגם ההקדמה מקסימה וקצת עצובה, אבל לא מלנכולית. סתם שאלה מתוך סקרנות של גבר: איזה הערות מעליבות העלו בפנייך? לא יכול לדמיין את עצמי עושה את זה (מניח שמדובר בגברים שאמרו אותן?).

    להגיב
    • dvarimbalma
      1 באוגוסט 2012 at 8:48 (2 שנים ago)

      טוב, אשרייך שאתה לא יודע איך זה נראה! אבל נשים לגמרי חיות תחת הטרדות מיניות בלתי פוסקות, לפעמים מציקות, לפעמים מפחידות, לפעמים משפילות. בדרך כלל זה קצת מהכל. ממליצה לך בחום להציץ מפעם לפעם בבלוג "הכצעקתה", שמרכז עדויות של נשים על החוויה של הטרדות רחוב. זה מאגר חשוב מאוד של ידע, גם עבור נשים וילדות אבל גם עבור גברים שלא יודעים בדיוק על מה אנחנו מדברות כשאנחנו מדברות על להיות מטרה נייחת ברחוב, ורוצים להבין טוב יותר איך העולם נראה מהצד שלנו. :)

      להגיב
  18. Niv
    1 באוגוסט 2012 at 9:02 (2 שנים ago)

    וואו. עכשיו אני מרגיש שילוב של בחילה ובושה. בהחלט פתחת את עיניי. תודה.

    להגיב
    • dvarimbalma
      1 באוגוסט 2012 at 9:08 (2 שנים ago)

      :( מבינה אותך בהחלט, אבל אפשר לפחות לקוות שיום אחד הבנות שלנו יחיו בעולם טוב יותר, בעיקר כי יותר אנשים ידברו על הנושא ויגידו בפה מלא שזה לא בסדר. תודה שקראת והתעניינת.

      להגיב
  19. אפרת
    3 באוגוסט 2012 at 14:25 (2 שנים ago)

    יצא משגע! אני כל הזמן מנשנשת… מקווה שישאר לאורחים :)
    אכן יצאה לי בלילה קצת נוזלית – אולי נסחפתי כמו כולם, אבל הוספתי שתי כפות קמח מלא וזה הסתדר! נראה לי שאכין רוטב יוגורטי כזה,
    תודה – מתכון מעולה וכיפי! שבת מנוחה 

    להגיב
    • dvarimbalma
      3 באוגוסט 2012 at 14:46 (2 שנים ago)

      איזה כיף שיצא לך טעים! אני תמיד נורא חוששת כשאני שומעת שלחלק מהאנשים התפקשש. בעניין הרוטב- אני בעד שילוב של יוגורט, טחינה, שום ועשבי תיבול…

      להגיב
  20. אפרת
    4 באוגוסט 2012 at 15:39 (2 שנים ago)

    זו היתה הצלחה – כל המשפחה התלהבה והיום זה אפילו יותר טעים, כל הטעמים התאחדו – כיף!

    להגיב
  21. יהלה
    19 באוגוסט 2012 at 9:30 (2 שנים ago)

    אוף, אני לא מצליחה למצוא סובין שיבולת שועל ולא בא לי לחכות עד שאגיע לחנות טבע, זה נראה ממש טעים.
    רעיונות לתחליפים בריאים שאינם פירורי לחם?

    להגיב
  22. גלית
    28 באוגוסט 2012 at 10:05 (2 שנים ago)

    מעדכנת שיצאו לי קציצות שעועית שחורה אפויות נפלאות (והילדים קראו לזה פלאפל)!  – רק שהשתמשתי ביותר פטרוזיליה (חבילה שלמה), לא מדדתי במשקל את השעועית השחורה אבל משהו כמו 4 כוסות אחרי בישול, לא היה סובין שיבולת שועל אז קניתי סובין חיטה והרוטב שהילדים הכי אהבו היה טחינה ויוגורט. אה- והגשתי מעל פירה תפו"א :) תודה!
     

    להגיב
    • dvarimbalma
      28 באוגוסט 2012 at 19:27 (2 שנים ago)

      נחמד לשמוע. תודה שחזרת לעדכן ולחלוק עצות מנסיונך!

      להגיב
  23. רויטל
    21 בספטמבר 2012 at 1:28 (2 שנים ago)

    הכנתי היום, ויצא ממש טעים! 
    תודה רבה על המתכון, וגם על התמונות, וגם על הכתיבה היפהפיה שלך. אני תמיד אוהבת את מה שאת כותבת, אבל במיוחד כשזה אורבאני..

    ובחזרה לקציצות- אפיתי אותן רק בערב. בצהריים הכנתי ולא הייתה לי סבלנות לאפות, אז פשוט שמתי בקערונת (זה היה חם וטעים) עם חימון ושמן זית, ובצד חסה, ואז קלטתי שאפשר לגלגל את זה בחסה- ואז – התגלות- שזה יכול להיות אחלה חומר לממולאים! נגיד בעלי כרוב, או עלי גפן!

    להגיב
    • dvarimbalma
      21 בספטמבר 2012 at 11:49 (2 שנים ago)

      רעיון מעולה, לא חשבתי על דבר כזה

      להגיב
  24. גיל
    29 באוקטובר 2012 at 11:04 (2 שנים ago)

    הכנתי לפני כמה ימים ויצא נהדר. וגם כיף מאוד לקרוא באופן כללי.

    לצד זאת אשמח לדעתך בנושא קשור. יש לי בעיה חוזרת (ומוכרת) עם קציצות טבעוניות – הן פשוט יוצאות יבשות מדי. הטחינה אמנם מעט מסייעת בכך, אבל לצד השמנוניות שהיא מעניקה היא מייצרת גם אפקט מייבש בחיך. הסובין או פירורי הלחם בטח לא מוסיפים לעניין.   אשמח מאוד לשמוע אם יש לך אולי רעיונות מעניינים

    תודה
     

    להגיב
    • dvarimbalma
      29 באוקטובר 2012 at 17:20 (2 שנים ago)

      מבינה מאוד את הסוגייה. אני חושבת שלרוב כשמגישים עם הרבה רוטב עשיר זה מאזן את זה, אבל כרגע אין לי פתרון קסמים. אולי זרעי פשתן טחונים? שמעתי על זה אבל עדיין לא יצא לי לנסות

      להגיב
  25. טל
    11 בנובמבר 2012 at 11:12 (2 שנים ago)

    אני רגישה ללגלותן מה יכול להחליף את הסובין?
    תודה 

    להגיב
  26. דליה
    20 בנובמבר 2012 at 11:35 (2 שנים ago)

    שלום רב,
    מכיוון שראיתי את המתכון אחרי שהשעועית כבר היתה במים ,רציתי לשאול אם אפשר להעריך את המשקל של 200 גר' שעועית יבשה אחרי ההשרייה.
    בעצם חיפשתי מתכון של ממרח-מחית שעועית שחורה. אולי יש באמתחתך מתכון שכזה?
    אתר מקסים.
    דליה 

    להגיב
  27. נועה
    26 בפברואר 2013 at 10:19 (2 שנים ago)

    תודה!!!
    כבר התערובת ערבה לחיכי
    חיפשתי איך "להאהיב" על הבנות שלי עוד תבשיל שעועית
    כל יום אוכלים שעועית בצבע אחר בגודל אחר
    ואני עושה פלאפל פולני-טבעוני כמו שאנחנו קוראים לו, משאריות
    אבל המתכון הזה עם הכוסברה והטיגון – סוף
    אני ציפיתי בשומשום מלא
    ונראה לי שיצא פצצות.. זה בתנור…       

    להגיב
  28. רחל דיאמנט
    15 במאי 2013 at 0:12 (שנה 1 ago)

    הכנתי את הקציצות. עם נבט חיטה במקום הסובין כי זה מה שהיה בבית. יצא מצוין. הקציצות יצאו יפות יותר (לא חושבת שטעימות יותר…) בפעם הבאה. ואין ספק שהקציצות האלה יוכנו שוב ושוב. יופי של מתכון, יופי של מנה! תודה

    להגיב
  29. אביב
    15 בספטמבר 2013 at 10:36 (שנה 1 ago)

    קודם כל אני רוצה להגיד לך שיש לך אתר מקסים! את כותבת כל כך יפה ובצורה נגישה והתמונות המעולות מאוד מקלות 
    בתור אחת שמנסה אט אט ללמוד להכיר את העולם הטבעוני אני תמיד פונה בסוף לאינדקס מתכונים שפה בשביל להבין איך הדברים אמורים להיראות (לאחת שבישלה כל חייה עוף ובקר קשה להבין ממתכון רגיל מה המרקמים והצורות שאמורים להיות במתכון טכעוני)
    ועכשיו לשאלה – בד"כ לאחר שעשיתי קציצות רגילות (טיגון או אפייה בתנור) הייתי מכינה רוטב עגבניות ומבשלת את הקציצות ברוטב כ-20 דקות כך שהרוטב נספג בהן – את חושבת שזה יכול לעבוד גם עם הקציצות האלו? או שהן יתפרקו לי בבישול?

    להגיב
    • dvarimbalma
      15 בספטמבר 2013 at 15:07 (שנה 1 ago)

      תודה רבה על המילים הטובות.
      אני חוששת שזה באמת יתפרק מבישול ברוטב עגבניות, אבל לא ניסיתי מעולם אז אפשר לבדוק. מה שאני עשיתי זה הכנתי בנפרד רוטב עגבניות והגשתי אותו עם הקציצות ביחד, ויצא אחלה.

      להגיב
  30. נגה
    11 בינואר 2014 at 13:35 (9 חודשים ago)

    הכנתי ויצא טעים טעים!השפרצתי על הקציצות מלמעלה שמן זית מתוך שפריצר (לא הזבל התעשייתי, שמן זית אמיתי וטעים שאני מחזיקה בתוך בקבוק שפריצר) וזה עזר להן לקבל קריספיות מכל הצדדים.. 

    להגיב
  31. מור
    18 ביולי 2014 at 12:30 (2 חודשים ago)

    אני בסוג של דיאטה (קנדידה) שלא מאפשרת לי טחינה וביצים. יש משהו אחר שאפשר להשתמש בו ? לא מוצרים מין החי.

    להגיב
    • dvarimbalma
      19 ביולי 2014 at 1:15 (2 חודשים ago)

      אני חושבת שחמאת שקדים ("שקדיה" או "שקדימון" יש לזה כמה שמות) תחליף טחינה בכיף

      להגיב

כתיבת תגובה