גרינטה של אספרסו ואייריש קרים

גרניטה של אספרסו ובייליז

….

מחר בבוקר, כך אני יודעת, יהיה כאן קר. זה לא יהיה בדיוק בוקר (קצת יותר כמו אמצע הלילה) ובכל אופן, הקור המיוחד של רכיסת תרמיל.

פרננדו פסואה כתב פעם יפה כל כך על הקור המיוחד של בוקר הנסיעה, הקור הזה של שעת לילה מאוחרת או בוקר מוקדמת, הקור של התרמיל (חרדת העזיבה, צמרמורת הבשר התאב/ היוצאת מן הלב ומגיעה עד העור./ שבעצם בוכה למרות החדווה).

כבר כמה חודשים, מאז שהבנתי שאני נוסעת, אני חושבת על השיר הזה (עד העור) מצטערת שהוא לא כתב גם על שאר השעות שלפני הבוקר.

אחר הצהריים החם והמתנשם של רכישת כרטיס הטיסה. הערב במרפסת של י' וג', כוסות יין, התקבלת, מברכים. והלילה הארוך, והרוח הדביקה של המאוורר מול המחשב, כשאת מפחדת כל כך וכבר עוד מעט בוקר (בודקת פעמיים את התאריכים, איך אפשר ככה כרטיסטיסה בלי כרטיסטיסה, כשהכל מספרים על המסך?).

כבר כמה חודשים שיש בי את אחר הצהריים החם והמתנשם. ההתרגשות גורמת לי לתכנן דברים שאיני יודעת איך לתכנן אותם. ללקט רמזים כמו בסיפור בלשי. לדבר על "כשאחזור" או "טוב, אבל לפני שאסע" וגם "אולי שם…".

מיליון נקודות זוהרות, חסרות פשר, מופיעות בשמיים, ואני, בשקדנות של חם-ומתנשם, מקפידה לשרטט בינהן קווים ומפות-כוכבים ומזלות הרות גורל, להתנבא.

(הקלקול באופניים רומז שאולי אני צריכה להישאר כאן ולתקן. השכנה עם הכלבים גורמת לי לשמוח שבקרוב אתרחק. מישהו ששכח סנדל בחום הים מזכיר לי שאולי אתגעגע לתל אביב וכמה יהיה לי קר).

אז אני נוסעת לברלין. אחזור עוד כמה חודשים.

אלמד כל מיני דברים, אנסה להבין את כותרות העיתון בגרמנית רצוצה, אגיש עבודות, אשמע את ההרצאות, אסע ברכבות בלוע האדמה, אחפש ללא הרף ירקות טריים, אתרגש, אתלהב, אשמח, אתגעגע.

ויש גם אתכם (כלומר, את הבלוג). כך שזה בעצם הפוסט הראשון בסדרה של "ברלין בעלמה" שתופיע מעכשיו בעמוד נפרד (ותודה לריקי הנהדרת על האיור).

זה הולך לעבוד קצת אחרת: א', הצלם של הבלוג (ושותפי לעוד כמה עניינים), הולך להצטרף רק לחלק מהזמן, אז הכנו מלאי של מתכונים שבושלו כאן וצולמו באור תל אביבי, כדי לפרסם משם (ואת ההקדמות אכתוב כבר בזמן אמת, עם סיפורים או הגיגים של ברלין).

מלבד זאת, וכמו שאני מכירה את עצמי ואותו, יהיו עוד הרבה פוסטים שיבושלו בברלין ויצולמו שם, במטבח זר ועם חומרים אחרים.

בינתיים, ובעודי יושבת כאן מתרגשת מול המחשב, חשבתי להזמין אתכם לגרניטה של אספרסו אלכוהולי. נרים איזו כוסית?

כמה טיפים חשובים: (והפעם: מרתון לגו)

אספרסו או נסקפה. קוראות הבלוג הקבועות בוודאי הבחינו בכך שאני מכורה לקפה באופן קיצוני במיוחד, ועבורי הרעיון של נס קפה הוא סוג של חילול-הקודש. גם הפעם, אני חייבת לציין שצריך להשתמש כאן בקפה אמיתי, כלומר באספרסו שמכינים במאקינטה או במכונה או בפילטר. באופן כללי, כדאי להסביר למי ששואל אתכם אם "נס או שחור" שיש שאלות בחיים שהן פשוט קלות מידי, ואולי עדיף שלא לשאול אותן (למשל: עוגה או מוות?)

גירוד הקרח. חשוב להקפיא את הקפה בכלי יחסית שטוח, כמו תבנית, ואז אפשר לגרד אותו יותר בקלות לגרניטה (ואז לרקוד)

זמנים. חשוב לשמור על פעילות מהירה בעניין הזה, כי בחום הנוכחי של תל אביב הקפה הקפוא נמס תוך רגע. (תשיגו שעון)

תודה. לחברתי סאנשיין האחת והיחידה, בת הזוג האולטימטיבית לקפה, ומי ששלחה לי דיווח על הגרניטה הנהדרת הזו שהיא מכינה כדרך קבע בביתה שבקליפורניה הרחוקה, ומתכון. בהרבה מובנים, הכוחות הנפשיים לרעיון של לנסוע לקצת חו"ל נוצרו לי בהשראתך. (זה מוקדש לך, בייבי)

יאללה למטבח! (3 כוסיות של משקה, ואפשר לכפול לפי האנשים)

  • ספל גדול של אספרסו חזק (במאקינטה זה נחשב כזו של 3 מנות אספרסו)
  • 3 כפיות סוכר (זה מתוק, אבל פחות מתוק כשמקפיאים)
  • 3 שלוקים של אייריש קרים (מודדים לפי הכוס ששותים בה בסוף)

הכנה:

  • מערבבים את הקפה בסוכר, מוזגים לצלחת רחבה או תבנית, ומקפיאים עד שהוא קפה לגמרי.
  • מגרדים את הקרח בעזרת מזלג, ומחלקים לשלוש כוסות קטנות.
  • מוזגים לכל כוס שלוק של אייריש קרים.

להתראות כאן בקרוב, ופנים אל פנים בנובמבר.

עלמה

16 Comments על גרינטה של אספרסו ואייריש קרים

  1. עדנה
    7 ביולי 2010 at 9:48 (14 שנים ago)

    פוסט מקסים, שתהיה נסיעה טובה.

    הגב
  2. איתי
    7 ביולי 2010 at 10:01 (14 שנים ago)

    בהצלחה!
    אל תשכחי את הפרויקט שלנו

    הגב
  3. טל
    7 ביולי 2010 at 10:36 (14 שנים ago)

    נסיעה טובה. מאחל לך הרבה שעות בקומה החמישית (או השישית או השביעית) של בית הכלבו קה-דה-וו. קומת האוכל זה אחד הדברים השווים בברלין.

    הגב
  4. אמא אומץ
    7 ביולי 2010 at 10:42 (14 שנים ago)

    מקסים!
    שיהיה המון בהצלחה…ותהני הרבה!
    אל תשכחי לכתוב משם, כי את נפלאה! (באמת)
    ובהזדמנות זו, ד"ש לסאנשיין הקטנה… 🙂

    הגב
  5. ערן
    7 ביולי 2010 at 11:32 (14 שנים ago)

    איזה כיף לך! תעשי חיים, אל תלמדי כל הזמן.

    הגב
  6. עידית
    7 ביולי 2010 at 11:58 (14 שנים ago)

    יאי, איזה כיף לך! תהני

    הגב
  7. יונתן
    7 ביולי 2010 at 12:20 (14 שנים ago)

    יופי, סוף טוב לסוגיות היחסים הבינלאומיים, דרך ארוכה ממה מאז שש. העבירה אותך מכיתת הפרוזה לשירה (אולי אותו כובע גרב יהיה לך לעזר)
     
    בהצלחה לך ול-א'(חינו)

    הגב
  8. גלחס
    7 ביולי 2010 at 13:23 (14 שנים ago)

    כתוב מקסים. אני ממש מבינה אותך.
    חבל שיצא לנו להתחיל להיות חברות רק לאחרונה, אני מצפה לשיתוף פעולה מוצלח ומבוסס יד שנייה בעתיד! תהני המון – ומצפה לעדכונים אודות מעלליהם של ערלים.
    נשיקות!

    הגב
  9. אורן
    7 ביולי 2010 at 15:24 (14 שנים ago)

    מה, כבר? תהני והרבה בהצלחה!

    הגב
  10. ענתוש
    7 ביולי 2010 at 23:01 (14 שנים ago)

    ואו באתי בול בזמן להגיד נסיעה טובה ומופלאה ..נו טוב..התעסקתי עם הגלידת בננה שלך שעשיתי עליה ניסויים. אז לפני שאת ממריאה רק שתדעי שעשיתי את הגלידה פעם אחת  יצא פיגוז כמו שכתבת…והיום אמרתי לעצמי..יאללה אפשר לקצר תהליכים ובלי ללכלך וציק צוק אומנם סטייל סורבה…אבל..כייף.
    אז ככה: מעכתי בננות בשלות במזלג ..הוספתי קרם קוקוס ומעט סוכר   ערבבתי טוב
    דחפתי עם הכלי  לפריזר וזה מוכן. כשרוצים לאכול מוציאים למקרר לכמה דקות ומחזירים את השאר לפריזר.

    אני מחכה בקוצר רוח לפוסטים מגרמניה (שיהיו מלא תמונות וגם סיפורים  לא רק על אוכל..
    אזזזזזז..תעשו חיים . 

    הגב
  11. fluouugen
    8 ביולי 2010 at 0:03 (14 שנים ago)

    פר יצאה למסעותיה
    פר אשת החלומות
    שיחולו עליך ועל א, הברכות כולן
    כמו גשם רך טרי וראשון
    אללה יסלמכ

    הגב
  12. 16
    8 ביולי 2010 at 0:04 (14 שנים ago)

    הו בקשר לתגובה של FLUEUOOGEN
    אני ממש מסכים

    הגב
  13. נעמה יערי
    8 ביולי 2010 at 10:32 (14 שנים ago)

    תכתבי לי את המייל שלך ואתן לך שם של זוג חברים מדהים, אוהבי ישראל, יש לו מסעדונת ואם תפגשי אותם לא תצטערי.
    נעמה

    הגב
  14. מאיה
    10 ביולי 2010 at 13:33 (14 שנים ago)

    YAY!!! תעשי חיים!
    ותנסי לטחון את הגרניטה בפוד פרוססור ואז יהיה לך סורבה!

    הגב
  15. fairy_mi
    16 ביולי 2010 at 22:56 (14 שנים ago)

    נראה מעולה-
    כל הכבוד שיש לך סבלנות 🙂
    והתמונות יפהפיות כרגיל!
    כיף להיכנס אלייך לביקור

    הגב

Leave a reply to מאיה לבטל

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.