ביסקוויטים פריכים של תפוזים ופרג

ביסקווטים פריכים של תפוזים ופרג

"אם אי פעם באמת יהיה לנו אומץ" אמר לי אי-אז ידידי ס', "נצטרך לשרוף את כל הרומאנים שבעולם ולהשאיר רק ספרי שירה".

"אתה צודק", עניתי לו אני "ולא רק מפני שהיא יפה ומדוייקת הרבה יותר, אלא גם מפני שהיא בזויה וטפשית יותר, ולכן- חומלת. ובעצם, צריך הרי היה לשרוף גם את כל ספרי השירה שבעולם ולהשאיר רק ספרי בישול, מאותן הסיבות בדיוק".

עברו כמעט שנתיים מאז השיחה ההיא. בינתיים ס' כתב הרבה מאוד שירים נפלאים (תמיד במשקל ובחרוז, תמיד קורא אותם בפני במבטא רוסי חגיגי ובהתרגשות כבושה), ואני בישלתי לא מעט תבשילים (ולפעמים אפיתי גם לחם).

שניינו המשכנו לאהוב פרוזה כמעט כמו שאנחנו אוהבים לשנוא אותה, ולקנא עד דמעות בכל מי שקורא, בפעם הראשונה, את משפט הפתיחה ההוא עם הקרח ב"מאה שנים של בדידות". הפגישות ביננו המשיכו להיות חגיגיות, מתקיימות תמיד לפי אותו הטקס: קפה שחור בפינג'אן, שתי סיגריות נובלס, שיחות מלאות פאתוס על החיים.

זמן רב עבר עד שראתה את אחרון הפרפרים מתנפץ אל כנפי המאורר, והיא הודתה, בבחינת אמת שאין עליה עוררים, שמאוריסיו בביליונה אמנם מת.

לפני שהוא מגיע אני תמיד מצלצלת לשאול אותו מה בא לו שאכין. הוא שוב מספר לי כמה הוא שונא נשים שמבשלות ומתעסקות באוכל, כאלה שבסופו של דבר "מצלצלות ושואלות מה אכלת היום, במקום לשאול אם הצלחת לקום, ואם שנאת את עצמך".

אני מחניקה חיוך מהצד השני של הקו, דוחפת אל התנור תבנית של עוגיות.

כשהוא מגיע, הוא עושה את הקפה ומדליק שתי סיגריות, מושיט לי אחת. אנחנו מדברים, הוא מוציא מהכיס דפים מקומטים. את השירים בעברית אני קוראת. את השירים ברוסית אני רק סורקת עם העין. מנסה לשים לב לפיזור האותיות על הנייר ולנחש. הרגעים הופכים שקטים, וריח עיקש של עוגיות הולם בנחיריים.

תוך עשרים דקות הוא נשבר. "מה יש לנשנש?" הוא שואל כבדרך אגב, מעלעל בדפים שלו ונמנע מקשר-עין שיסגיר.

שנים רבות לאחר מכן, כשיעמוד הקולונל אאורליאנו בואנדיה מול כיתת היורים, ייזכר באותו ערב רחוב שלקח אותו אביו לראות גבישי סוכר

כמה טיפים חשובים:

פסיכולוגיה. אחד הדברים הנחמדים בעוגיות שצריכות קירור בפריזר הוא שאם אתם אורזים אותן כמו שצריך בניילון נצמד, הן יכולות להישמר שם ממש הרבה זמן בלי להתקלקל או לספוג ריחות מוזרים. יש משהו מגניב בידיעה שהעוגיות מונחות להן במקפיא ואפשר לפרוס כל פעם שמתחשק ולאפות תוך כמה דקות.

אנטרופולוגיה. מהיכרותי עם הבלוגיוספירה של בלוגי האוכל, נראה שניתן לחלק את הבלוגרים לשתי קבוצות: אלה ששונאים את מרת'ה סטוארט ואלה שמעריצים אותה. אני חייבת לציין שבאופן כללי אני שייכת לקבוצה הראשונה, אולי בגלל הרתיעה שלי מתאגידי-ענק-אמריקאים בכלל ומבשלנים שמשתמשים באבקת מרק בפרט. למרות כל אלה (ולמרות העיסוק האובססיבי שלה בלק לציפורניים, איכס), אני חייבת לה את הקרדיט על צורת הביסקוויטים המושלמת שיצאה לי הפעם. העוגיות הללו עשויות מבצק רך מאוד, שקשה פשוט לגלגל ממנו נקניק ואז להקפיא ולפרוס. את העצה הגאונית של מרת'ה קראתי פעם מצוטטת ב"בצק אלים", ואני חייבת להעביר הלאה את הבשורה: גליל ריק מקרטון של מגבות נייר למטבח. דוחסים את הבצק העטוף בניילון נצמד לגליל כזה, והוא שומר על צורה של עיגול מושלם בפריזר, מוכן לחיתוך ולא נמחץ. מגניב.

סוציולוגיה. יחד עם זאת, מהכרותי עם מטבחם של סטודנטים רבים, קשה לי להאמין שלמישהו מכם יש בכלל מגבות נייר במטבח, ויותר מזה שאם יש לכם אתם שומרים את הגליל הריק בצד. בדיוק בגלל זה הכנתי גם אני גליל אחד של בצק בלי סיועו של הקרטון המעוגל. כמו שרואים בתמונה, גם הגליל ההוא יכול להיות בסדר, אבל חשוב לקרר קצת את הבצק לפני שמתחילים להתעסק בו, כי הוא כל כך קרמי שזה בלתי אפשרי לעבוד איתו ישר. אני ממליצה בכל אופן לדחוף את קערת הבצק לפריזר לאיזו רבע שעה לפני שמגלגלים אותו לנקניק. עוד משהו שעזר לי בעיבוד הוא להניח את גוש הבצק ישר על מלבן של ניילון נצמד, ולאסוף אותו על גבי הבצק, בצורה שמגלגלת ממנו נקניק דרך הניילון.

אטימולוגיה. למה דווקא "ביסקוויטים"? או. אחי, גרגרן ידוע ואיש שמשתדל להעמיד דברים על דיוקם, תמיד מתרגז על כך שהמילה "עוגיות" מאגדת תחתיה המון סוגים של מאפים (עוגיות רכות, עוגיות פריכות, מעמולים ואצל קיבוצניקים גם עוגיות שמרים). מבחינתו, כל העוגיות הדקות והפריכות, אלה שאתה טובל בכוס תה ומאוד משתדל שלא יתפרקו לך לתוכה- צריכות להיקרא "רקיקים", וכן הוא יכול לדעת במה דברים אמורים בצורה ברורה. באנגלית באמת ישנה ההבחנה החשובה בין "cookie" ו- "biscuit", ומכאן אימצתי את השם שהענקתי להן בכותרת (על פי האקדמיה ללשון עברית, אגב, הכינוי הנכון לביסקוויט הוא "מרקוע", אבל זה יותר מידי חנוני אפילו בשבילי).

היא הרבתה לדבר כל כך על בני המשפחה, עד שהילדים למדו לארגן לה ביקורים דמיוניים של אנשים שלא זו בלבד שנפטרו לפני הרבה שנים, אלה אף חיו בתקופות שונות.

יאללה למטבח!

2 כוסות קמח

חצי כפית מלח

חצי כפית אבקת אפייה

125 גר חמאה (חבילה ורבע)

1 כוס סוכר

1 ביצה

1 חלמון ביצה

1 כפית תמצית וניל

כף וחצי פרג טחון

קליפת תפוז מגוררת מתפוז אחד

באותה שעה הבין, שאף אם ירבה לשרוף טבעות-רחם מכושפות ולקבור תרנגולות, הרי האמת היחידה והעצובה היא שהוא הולך למות.

1. מערבבים קמח, מלח, אבקת אפייה ופרג בקערה, עד שיש פיזור אחיד של כל החומרים היבשים.

2. בקערה קטנה, מערבבים את הסוכר עם קליפת התפוז המגוררת. הקליפה אמורה להרטיב קצת את הסוכר במיצים שלה, עד שהוא הופך למין גבישים כאלה. תערבבו בערך דקה וזה מה שיקרה, עליי.

3. במיקסר מקציפים את החמאה קצת, שתהייה תפוחה ואורירית. מוסיפים את הסוכר ומקציפים טוב עד שהוא נבלע. מוסיפים את תמצית הוניל, את הביצה ואת החלמון, ומקציפים היטב עד שהתערובת שוב בהירה וקרמית.

4. מוסיפים את תערובת הקמח בכמה נגלות, ומקציפים עוד קצת עם המיקסר. עדיף לעבד את הבצק כמה שפחות בשלב הזה, אז ממש רק לכמה ערבולים. הבצק שנוצר הוא מאוד מאוד רך וקצפתי. ועכשיו צריך להפוך אותו לנקניק ולהעביר לפריזר (איך לעשות את זה? לטובת אלו שמדלגים ישר למתכון, כל זאת ועוד בטיפים שמעליכם).

5. הבצק צריך להיות במקרר בערך שעתיים. אחר כך מחממים את התנור לחום בינוני גבוה (180 מעלות). פורסים את הגלילים לביסקוויטים דקים, ומסדרים על גבי נייר אפייה בתבנית השטוחה של התנור. כדאי להשאיר קצת רווח בין העוגיות, כי הן מתפשטות מעט באפייה, וזה לא כיף כשהן נדבקות זו לזו.

6. אופים את העוגיות רק עד שהן מתקשות, אבל בלי שישחימו. זה צריך לקחת בין 9-12 דקות, תלוי בתנור ובעירנות שלכם.

7. נותנים לעוגיות להצטנן קצת, ורק אז מקלפים אותן מהתבנית (אחרת הן מתפוררות).

הניחוש של אביו המת העיר בליבו את הרמץ האחרון של הגאווה, אבל זה נתפרש בעיניו כמשב פתאומי של כח.

וכמה הערות לקינוח:

1. אני יודעת ששלחתי אתכם ללינק די מביך לגבי הספר, אבל רק שם מצאתי את המשפט הגאוני ההוא בנוסח עברי וברשת. אם מישהו מוצא לינק יותר סביר, ספרו לי על זה. בכל אופן, אם תגעו בעזרת העכבר בכל אחת מהתמונות בסט הנוכחי, יעלה לכם איזשהו משפט שחביב עליי מהספר, ומתאים לתמונה. מפצה…?

2. חדי האבחנה שבינכם כבר ראו שיש שינוי בסרגל השמאלי של המסך, אבל אני לא יכולה לוותר על התענוג שבהודעה חגיגית רשמית: יש לנו פליקר חדש! מהיום יצורף לכל פוסט לינק לפליקר התמונות של א', ובו רצף התמונות המלא, שמאפשר בדרך כלל גם הבנה יותר מלאה של שלבי הבישול וגם עוד רבע שעה של בהייה פורנוגרפית במסך המחשב. כמו שאמרו דרבנן, כנסו-כנסו!

3. ואם כבר הזכרתי את האקדמיה ללשון עברית ושוטטתי באתר המרשתת שלהם (אני לא ממציאה את זה, ככה הם קוראים לו), איך אפשר שלא להזכיר את המקבילה השנונה והמוצלחת יותר? מי שטרם הכיר, קוראים לזה דורבנות, ומדובר בשעות של צחוק והנאה. באמת. (אני מודה שצחקתי בקול רם מה"ניאון-נאצי").

שתהיה לכולנו שבת שלום,

עלמה

היה לו ליזום שלושים ושתיים מלחמות, להפר את כל החוזים שלו עם המוות, להתפלש כחזיר בערמת הדומן של התהילה, בשביל לגלות, באיחור של ארבעים שנה, את הזכויות הנעלות של הפשטות.

22 Comments על ביסקוויטים פריכים של תפוזים ופרג

  1. ido
    4 בספטמבר 2009 at 16:23 (8 שנים ago)

    i'm here in mongolia, drooling on your cookies while eating yucki yak cheese 🙂

    הגב
  2. ענתוש
    5 בספטמבר 2009 at 0:10 (8 שנים ago)

    ואני דווקא ציחקקתי בקול מהנשנשן הקשוח. זה פטנט ידוע למכירה והשכרה של דירות
    ריח של עוגה או לחם שנאפה..מפיל כל ..אידאולוגיה או סרבנים קשוחים.

    מברוק על הפליקר אחלה רעיון.

    אני ממש נהנית מהכתיבה שלך היא מענגת ומשובחת.

    הגב
  3. dvarimbalma
    5 בספטמבר 2009 at 9:37 (8 שנים ago)

    עידוד, אני פה בתלאביב, מריירת על המסעות שלך במונגוליה בעודי נדחקת בחום לקו 25 השטני…

    ענתוש- תודה רבה. אני חושבת שאני לא אופה לס' עוגיות מפני שהוא קשוח, או כי אני מחפשת "להפיל" אותו- אלא רק כי אני לא רוצה לשאול אותו אם הוא התעורר בבוקר, ואםשנא את עצמו. אבל זה כבר באמת נושא אחר. שבת שלום ותודה על התגובה.

    הגב
  4. misty
    12 בספטמבר 2009 at 16:01 (8 שנים ago)

    איזה פוסט מעולה! כזאת כתיבה לא קראתי כבר הרבה זמן, ממש התרגשתי. העוגיות נראות טעימות, אבל כרגע אני בשלבי הכנה ראשוניים של אלפחורס.

    הגב
  5. יונתן
    14 בספטמבר 2009 at 3:23 (8 שנים ago)

    ואני ממקום מושבי בניכר לא מזיל ריר על קו 25, יש להודות, אך עדיין מוצא את החן ובעיקר הראוּיוּת שבשיחות מלאות פאתוס על החיים.

    (בנאגלית זה כמעט לא עובד)

    הגב
  6. אדם
    6 באוקטובר 2009 at 9:54 (8 שנים ago)

    הי עלמה'לה!
    הכנתי את העוגיות/ביסקוויטים, ויצא מעולה. אני מודה שלא היה לי תפוז אז שמתי לימון, ואני מודה שהחלפתי חצי מכמות הקמח בקמח מלא כי אני שרוט שקמח לבן זה רעל ללבלב, ווידוי אחרון:
    עשיתי כמות כפולה…
    איזה מזל, כי חיסלנו את הכמות הראשונה ביומיים עם אורחים.

    את אשת חיל אמיתית.

    הגב
  7. dvarimbalma
    6 באוקטובר 2009 at 16:36 (8 שנים ago)

    אתה צודק, הכמות פה באמת די צנועה. באופן כללי אני מכפילה במתכונים עוגיות, להזיק זה בטוח לא יכול..

    הגב
  8. סאנשיין
    6 באוקטובר 2009 at 20:47 (8 שנים ago)

    "להזיק זה בטוח לא יכול…"?

    על סכרת, שמעתם???

    אכלתי את העוגיות הללו בביתה של מיכל במסענו הקט לשדה בוקר.

    הגב
  9. סאנשיין
    7 באוקטובר 2009 at 0:30 (8 שנים ago)

    …והיה נהדר! לחצתי על אנטר מהר מדי

    הגב
  10. dvarimbalma
    7 באוקטובר 2009 at 1:47 (8 שנים ago)

    אשרי אשת החיל שהאנטרים שלה נלחצים מהר מידי

    הגב
  11. עלם חן
    1 במרץ 2010 at 10:57 (7 שנים ago)

    מי שצוחקת מניאון-נאצי (ימ"ש) ולא מערכים אחרים ב"דורבנות", לא מבינה דבר בעברית או בהומור

    הגב
  12. בר
    19 באפריל 2010 at 21:02 (7 שנים ago)

    אחרי שגיליתי שאין לימודים היום [ביי ביי אמנות המאה ה 20] עברתי באושר לחפש עוגיות תה. רציתי להגיד שוב, תודה, הפעם בצורה יותר ישירה (: . העוגיות יצאו נפלא [בעיקר מריחות מדהים] ואני חייבת לך את העובדה שאנשים כבר לא מתייחסים לכל מה שאני מכינה חוץ מקרונפלקס בחשדנות. הם אפילו מצפים לעוגה כשהם באים אלי. אני מוכנה לדוור לביתך המון עוגיות מתי שרק תרצי (: [בר מסוכר]

    הגב
    • dvarimbalma
      23 באפריל 2010 at 11:44 (7 שנים ago)

      כפרה עלייך… תודה!
      אני כל כך שמחה לשמוע שהתחלת לאפות הרבה עכשיו (אין כמו ריח של עוגיות טריות בבית, הא?).
      אני מארגנת בקרוב אירוע די מגניב על הגג של הדירה של ידיד, אז אם בא לך אשלח לך הזמנה למייל שהשארת, וכך תוכלי גם להביא קצת עוגיות לחגיגה (כל אחד יביא משהו לאכול, כי אין אין אין חגיגה בלי בלי בלי בלי עוגה). זה יהיה מפגש פיסגה

      הגב
  13. רעות
    7 ביולי 2010 at 21:22 (7 שנים ago)

    הי…סמצטערת להטריד אותך בזוטות, אבל לא הצליח לי משום מה- הריח והטעם של הבצק היה מעולה, ואפילו הצלחתי לעשות גליל, אבל הבסקוויטים יצאו לי עוגיות (לפי אח שלך)- רכות מדי ועוגתיות ולא פריכות- לא יודעת מה עשיתי לא בסדר.. יש לך רעיון? אולי כי הקפאתי את הבצק ללילה??

    הגב
    • dvarimbalma
      7 ביולי 2010 at 21:27 (7 שנים ago)

      הי רעות
      אני שמחה מאוד שהכנת את העוגיות, אלו עוגיות שאני ממש אוהבת. לדעתי העניין של הפריכות תלוי בזמן האפייה, משך האפייה הוא זה שמשפיע. עוד דבר שיכול להפוך אותן לרכות מידי הוא העובי, אם מדובר בחיתוך דק מספיק, העוגיה תהיה יותר ביסקוויטית
      בהצלחה (ספרי לי איך יצא)
      עלמה

      הגב
  14. מיה
    11 ביולי 2015 at 12:24 (2 שנים ago)

    היי יש פה טעות בלינק!
    נכסתי לעוגיות קוואר טבעונית מהלינק של מתכונים טבעניים..

    הגב
    • dvarimbe
      11 ביולי 2015 at 16:54 (2 שנים ago)

      תיקנתי עכשיו! תודה רבה על שהסבת את תשומת ליבי. בדיוק מסוג הדברים שאני מפספסת וטוב שכתבת לי

      הגב
  15. סיגל
    19 בספטמבר 2015 at 21:01 (2 שנים ago)

    אפשר להחליף את החמאה בשמן? שמן קוקוס? תודה

    הגב
    • dvarimbealma
      20 בספטמבר 2015 at 0:07 (2 שנים ago)

      לא ניסיתי במתכון הזה ספציפית, אבל בצק פריך על בסיס שמן קוקוס יוצא מצויין. צריך להשתמש ב80 גרם שמן קוקוס על כל 100 גרם חמאה

      הגב
      • dvarimbealma
        20 בספטמבר 2015 at 0:08 (2 שנים ago)

        אגב בצק פריך על בסיס שמן קוקוס אני מכינה בד"כ במעבד מזון, ולא בשיטה שמפורטת במתכון הזה

        הגב

1Pingbacks & Trackbacks on ביסקוויטים פריכים של תפוזים ופרג

כתיבת תגובה